צארום נ' הדר חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 (להלן: "החוק")

רקע

1.התובעת, ילידת 22.2.1986, נפגעה בתאונת דרכים ביום 10.8.96 בהיותה בגיל 10 שנים. מאז חלפו 14 שנה. התובעת היתה בין נוסעיו של רכב אשר התנגש ברכב אחר וכתוצאה מכך נפלטה לכיוון השמשה הקדמית תוך שעקב כך, השמשה הקדמית התנפצה על פניה וגופה. התובעת נפגעה בעיקר באזור הפנים והכתף. התובעת הובהלה לבית חולים ולאחר תפירת החתכים שוחררה. התפרים הוצאו 7 ימים לאחר מכן.

2.לאחר הגשת התביעה, מינה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו, ד"ר חיים קפלן, מומחה לניתוחים פלסטיים. בחוות דעתו מציין המומחה כי מצא:

"1. צלקות בפנים.

2. בין הגבות צלקת רוחבית בבסיס האף באורך 3 ס"מ וברוחב 3 מ"מ, שקועה וכהה, בלחי מימין צלקת הנמשכת מזוית העין הימנית ועד לקו הלסת באורך של כ – 9 ס"מ וברוחב עד 4 מ"מ. בחלקה שקועה ובחלקה כהה מהסביבה, אין רגישות יתר של הצלקות למגע.

3. צלקת בכתף צלקת רוחבית באורך כ – 2.5 ס"מ וברוחב 5 מ"מ".

בהמשך ולעניין אחוזי הנכות הרפואית הצמיתה ,קובע המומחה כי:

"סה"כ תקבל בגין צלקות מכערות בפנים, ע"פ סע' 75(2)ב' – 10%, ובכתף, ע"פ סעיף 75(1)א' – 1% מותאם".

3.אין מחלוקת בשאלת חבות הנתבעת, או לגבי הנכות הרפואית של 11%. המחלוקת נוגעת לרכיבי הנזק. להלן אתייחס לטיעוני הצדדים לפי רכיבי הנזק השונים.

כאב וסבל

4.בנושא זה לא צריכה להיות מחלוקת, שכן בהתאם לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו-1976, נותר חישוב אריתמטי. ב"כ התובעת ערך חשבון שהביא לסך של 48,806 ₪. ב"כ הנתבעת ערך חישוב שהביא לסך של 27,369 ₪. (הסכום שציין ב"כ הנתבעת הופיע גם בתחשיב מטעמו שהוגש ביום 4.9.08, כלומר הסכום שצוין בסיכומים אינו מעודכן). ערכתי חישוב לפי נתוני הבסיס שהינם 11% נכות, תאריך הלידה, תאריך התאונה ותאריך מתן פסק הדין. התוצאה המתקבלת הינה 29,919 ₪ ובעיגול 30,000 ₪.

הפסד השתכרות לעבר ולעתיד

5.לטענת התובעת, הצלקות המכערות שעל פניה וגופה, פגעו בכושר השתכרותה בעבר, ויש בהן בכדי לפגוע בה גם בעתיד, באופן משמעותי, בסיכוייה למצוא עבודה ולעסוק בתחומים בהם המראה החיצוני מהווה חלק חשוב ועיקרי. לפיכך טענה התובעת כי נכותה התפקודית עולה על הנכות הרפואית. התובעת נסמכת על עמדת המומחה מטעם בית המשפט (ד"ר חיים קפלן) אשר הציע בחוות דעתו לשקול הגדלה לפי תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי. נטען כי בכל התמודדות על מקום עבודה, תמיד יזכה אדם שפניו ללא כל צלקות וכי יידרש לה יותר זמן למציאת עבודה. התובעת מתייחסת לפוטנציאל ההשתכרות שנפגע. לטענתה, תשתכר בעתיד, לפחות פעמיים השכר הממוצע במשק וכי בשל כך שנפגעה כקטינה, יש להביא בחשבון לפחות את השכר הממוצע במשק.

6.לטענת הנתבעות, אין לפסוק כל הפסדי שכר לתקופת העבר, כלומר עד למועד פסק הדין. נטען כי התובעת לא הוכיחה כל קושי תפקודי בשל הצלקות, כי שירתה שירות צבאי קרבי ולא היה מקום עבודה שסירב לקבלה וכי אין מדובר בתובעת שהתעתדה לעסוק בדוגמנות, דבר שאולי, מהווה חריג לכלל ולפיו נכות של צלקות אינה תפקודית. לגבי בסיס השכר, נטען כי פוטנציאל התובעת על בסיס עיסוקם של הוריה אינו גבוה וכי בעבר אובחנה כבעלת לקויות למידה. נטען כי התובעת מבקשת להיות גננת וכי יש להביא בחשבון כי במקצוע זה, לא תהיה לתובעת כל פגיעה תפקודית בשל התאונה.

7.הבאתי בחשבון את טענות הצדדים. מצאתי כי אין מדובר בנכות בעלת השלכות תפקודיות באופן ישיר ובמובן הרגיל. המומחה אמנם הציע שבית המשפט ישקול הגדלת הנכות לפי תקנה 15 בשל מינה של התובעת, אולם מושכלות יסוד הינן כי קביעת הנכות התפקודית הינה בגדר שיקול דעת בית המשפט ואין לראות בהמלצת המומחה לשקול קביעת נכות תפקודית כמחייבת.

התובעת התגייסה לשירות צבאי מלא בפרופיל 97. התובעת אישרה ששירתה במשמר הגבול וסיימה שירותה בהצלחה בסיירת מג"ב. בשנת 2004, קיבלה רישיון נהיגה ללא מגבלה והחלה להשלים בגרויות. התובעת מסרה שעבדה במספר מקומות עבודה. התובעת העידה כי במקום עבודה אחד נשאלה לגבי הצלקת אולם לא הוכיחה כי בשל כך סורבה לעבודה. בנוסף, התובעת לומדת מקצוע שהינו גננות (גני ילדים). אין לתובעת כל מגבלה פיסית. המגבלה היחידה שניתן להעלות על הדעת הינה קושי מסוים בקבלה לעבודה, נוכח האפשרות ולפיה יש למועמדים אחרים יתרון חיצוני קל על פני התובעת.

8.יוער כי התובעת טענה לנזק נפשי, לפגיעה בתדמיתה ובטחונה העצמי בראיונות עבודה. כיוון שלא הוכחה נכות בתחום זה, לא מצאתי כי ניתן להביא לביטוי אופרטיבי טענה זו של התובעת בשאלת הפסדי השכר מעבר למה שיקבע להלן שהינו באומדן.

9.התובעת טוענת כי בהתאם לפסיקה, כאשר מדובר בקטינים, יש לפסוק הפסדי שכר על בסיס השכר הממוצע במשק. אמנם, זוהי נקודת הבסיס והמוצא אולם בענייננו, לא שוכנעתי כי יש לחשב הפסדי שכר על בסיס אריתמטי. התובעת לומדת את מקצוע הגננות. התובעת אישרה בחקירתה כי בזמן היותה בתיכון, אובחנה כבעלת לקויות למידה כן אישרה התובעת כי גם כיום, יש לה קשיים מסוימים בלימודיה והיא מקווה לקבל הקלות. התובעת אישרה כי היא נוהגת ללכת בשיער פזור על מנת להסתיר את הצלקת בלחייה. תמונות צבעוניות של התובעת צורפו לכתב התביעה. במהלך דיון ההוכחות, בתום חקירתה של התובעת, ביקשתי מהתובעת להתקרב לדוכן השופט על מנת שאתרשם מהצלקות שבפניה. הצלקות נראות, אולם אינן כאלו שימנעו מהתובעת קבלה לעבודה ומבלי להקל חלילה ראש בנזק הלא ממוני שנגרם לתובעת, לגביו הדיון הינו נפרד.